יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

EVE

stubbrn

New Storyboard for production


HERE

WARNING:
POST-TRAUMATIC IMAGERY

TOPICS:
flesh
memory
myths
truth
PLATO - the cave
light vs dark
puppet shadow theatre
body
movement

Zionism Animalistic themes

Herzl as Christ? disfiguration & memes
religion as meme
illness as metaphore (sontag)
Ape-Girl is an alternative super-hero
a representation for female passion
enbofdied through hairyness

SOUND
water
nature
echoing
dripping


THERE is also a second scene:
with pigeons
about the bread and the flower
(white).




יום שלישי, 23 בנובמבר 2010

inspiration

נושאים להתמקד בהם: שבר ותיקון, חווה והנחש ואדם=שלישיה


(שאמאניזם, בויס)

וגם ייצוגים מן הנצרות
כלפי מריה ומגדלנה

הידע
http://www.flickr.com/photos/paintmixer/3428728353/in/set-72157616484965793/

דמות חווה

הבת האובדת
prodigal daughter (the son=jesus)
בועז טל, עדי נס
wiki
http://en.wikipedia.org/wiki/Parable_of_the_Prodigal_Son

שבר ותיקון: קטלוג
נימרוד
nimrod game console

משחקיות, השכינה, קפיטליזם
מטאפורות של תשוקה
סוזאן זונטאג מחלה כמטאפורה

הגשמת תשוקה למרד
חיות בבניית מכונות משחק

קונפליקט בין השיבה הביתה לבין הרצון למרוד
מקיים עשייה של מכונות תעתוע, חומרה ללא תוכנה
או מכונות חישוב מקולקלות

רוזלינד קראוס קוראת את דושאן
הזכוכית הגדולה/כמכונה/כגוף/אלגוריה
the visual unconcious

התלבטות בין המדיה הצורה והתוכן
http://www.flickr.com/photos/paintmixer/3932927885/in/set-72157622344115310/









יום שלישי, 2 בנובמבר 2010

300 in hebrew

בת אובדת שבה אל ביתה הוירטואלי על רקע מחלה. זהו הפרמיס הגלום בעבודתה של שירי-חיה סנדלר. בלא היוותר קרובות משפחה חיות מדרגה ראשונה, היא פוצחת במסע אפי לשחרור המידע משומריו, חושפת את המשפחתי עם הארכיטיפי, המיתי עם הרציונלי וכך מאפשרת יצירתם של מבנים קומונליים חדשים. בשפתה האישית היא מתחקה אחר דפוסים מחשבתיים, התנהגותיים, אופטיים ובינאריים ועושה שימוש בגוף כמו גם מגדירה אותו כארכיון של תפישה חושית המתווך בין הוירטואלי לבין הפיזי.

הספירה הקיברנטית, בייצוגיה התיאורטיים והחומריים הופכת כאן לזירה עבור צורות חדשות של הבעה, כאשר נט היא מונח מפתח למבני מדיה מרושתים והווב מורכב מסך-כל תושביו והיחסים ביניהם. מרחב הפעולה הוא בין התרבותי לפוליטי, בין ארכיוני העבר לארכיוני הרגע ובין המרחב הפרטי לציבורי. חלל פעולה זה מציע את האפשרות בה ה"משתמש" מחליף את "הצופה" ועוזר לחלץ אמירה דינמית בתוך מערך הכוחות והדימויים המשתנה תדיר. חשיבותם של ידע והשגתו ואף אופני הפצתו מהווים מפתח להשגת עמדת כח בתוך דינמיקה זו. בתרחיש המוצע, אינפורמציה הינה "מתופעלת" – מטופלת על ידי מפעלי יצירת העובדות – ונמשלת בידי רוב נעלם.

מפעלי ייצור עובדות אלו לעיתים נדמים כמפעלי ייצור זרע, אל מול זכרון הגוף החושי הנושא עימו מטען גנטי בתורשה בין דורית בה היסוד הנקבי אחראי על שימור זכרון זה כרחם מטאפורית המופרית בידע, שהתהליכים הטבעיים בה הופרו.

בגופה הסייברי, האמנית מערבלת פרספקטיבות חזותיות ואינטראקטיביות מתחומי העיצוב, התנועה והמדיה הדיגיטלית ומעמתת אותן אל מול זהותה הנמצאת במצב קבוע של תיקון.

150 words

A prodigal daughter returns to a virtual home. With no immediate surviving female relative, she sets on an epic journey for the liberation of knowledge from its guardians, exposing the familial with the archetypal, the mythical with the rational thus allowing the creation of new communal constructs. In a fascinating manner, She studies behavioral, ocular and digital patterns utilizing as well as defining the body as an archive for sensory information mediating between virtual and material.
Obtaining information is key to achieving a position of power in this new dynamic. In the described scenario, information is factory – the place of birth of facts – and is governed by a masculine majority. The artist travels along a path of coinciding grids and uncovers stories that will reclaim her space in that world. This act replaces the hereditary transference of knowledge from mother to child since the natural process has been interrupted.